מזומנים מצילים את הפרטיות!

בקושי קיימות אפשרויות למערכות נטולות-מזומנים שמכבדות את הפרטיות. ואלו שכן קיימות נתקלות בהתנגדות מהממשלה, מכיוון שהם לא רוצים שתהיה לכם פרטיות בכלל. הם רוצים לדעת תמיד איפה את קונים ומתי.

הם יכולים לטעון שזה למען "ביטחון הציבור", כדי להחליש את השוק השחור או להילחם בטרור. אבל כנהוג על-ידי פוליטיקאים ב"מדינות דמוקרטיות", זה כמעט תמיד לא הכוונה שלהם. אם הם יגידו את כוונותיהם האמיתיות, הם יתקלו בהתנגדות ובהפגנות.

בחוקים הבסיסיים של ישראל (ובמדינות רבות אחרות) קיימת הזכות לפרטיות עבור כל אזרח. אם מדינת ישראל תהפוך לחברה נטולת-מזומנים, זכות זו תיפגע. כך זה יקרה:

מעקב אחר רכישותיך

כרטיסי אשראי מקושרים לחשבון בנק שאי-אפשר לפתוח או לתפעל באופן אנונימי. כל "גיהוץ" של הכרטיס משאיר עקבות. פרטי העסקאות שלך מכילים את השם שלך ועוד נתונים רלוונטיים לחנות. עם צ'קים זה אותו הדבר, רק עם נייר.

לבעלים ולעובדים של חנויות שבהם קנית יש גישה לנתונים האלו והם יכולים לראות מה קנית, איפה ובאיזו תדירות. היה מקרה נורא של נערה מארה"ב שהייתה תחת מעקב של רשת הסופרמרקטים "טרגט". אותה רשת גילתה שהיא בהריון לפני שהיא בעצמה ידעה (!), כי מערכת הפרסום האישי שלהם זיהתה אצלה דפוסי קנייה שלרוב מזוהים עם נשים בהריון.

אפילו אם אתם סומכים על הממשלה עם המידע הרגיש הזה, למה שתסמכו על עובדים אקראיים בחנות? אולי יום אחד קריירה בסופרמרקט תהיה מושכת לרוצחים סדרתיים, כי תהיה להם גישה למידע רגיש על הלקוחות.

אין אפשרויות אנונימיות

עם טכנולוגיות כמו רב-קו כיום קיימת האפשרות להשיג מידה מסוימת של פרטיות בעזרת רכישה של "כרטיס רב-קו אנונימי" באמצעות כסף מזומן. החלפה של הכרטיס לעיתים קרובות יכולה להיות המקבילה המודרנית לתשלום במזומן בתחבורה ציבורית.

עוד דוגמה יכולה להיות גם רכישה של כרטיס סים באמצעות מזומן, בשביל התחברות לאינטרנט. חיבור ראוטר רגיל לרוב ידרוש מכם לספק שם, כתובת ומספר תעודת זהות. באמצעות כרטיס סים אנונימי, כל מה שהם יודעים עליכם זה באילו אתרים אתם מבקרים ומהו המיקום שלכם בערך, אבל לא ברמת הכתובת המדויקת.

אם תיעלם היכולת לשלם על הדברים האלה במזומן, הם יפסיקו להיות אנונימיים.

אפילו פחות פרטיות דיגיטלית

למכשירים דיגיטליים יש מספרים סידוריים שלעיתים קרובות נרשמים כשאתם קונים אותם. לדוגמא, מצלמות דיגיטליות (וטלפונים עם מצלמות) כוללים את המספר הסידורי שלהם בתוך קבצי התמונות שאתם מצלמים בהם. הרישום הזה הוא כלי שימושי מאוד למעקב אחר חומרים שאליהם הממשלה מתנגדת.

רכישה של מכשירים דיגיטליים באמצעות אמצעים לא-פרטיים, כגון כרטיס אשראי, יכולה לקשר את הזהות שלכם באופן ישיר למספר הסידורי של המכשיר. זה בעייתי מאוד בגלל שתי סיבות:

1. גם אם אתם עושים רק דברים חוקיים על המכשירים שלכם, הממשלה יכולה בכל רגע להוציא מחוץ לחוק פעולות שביצעתם בעבר על המכשיר ואין לכם דרך לדעת מה זה יהיה.

2. המכשיר (או המספר הסידורי שלו) יכול להיגנב עבור שימוש לא-חוקי, וכתוצאה מכך להפליל את מי שמזוהה בתור הבעלים של המכשיר במקום הפושע.

רכישה של מכשירים באמצעות מזומנים (ובלי לספק לחנות מידע אישי) יכולה למזער את התופעות האלו.